לקוראיי הנכבדים שלומות,כזכור – בפוסט הקודם הסברנו בכמה מילים מהי אופציה, מדוע היא מוענקת ומהם הפרמטרים שבהם "משחקים" בהענקתה (מועדי הבשלה ומימוש). הזכרנו במילה או שתיים את סוגיות המס; ציינו כי אחד האלמנטים העיקריים שיש להתחשב בהם בהענקת האופציה הוא הנושא המיסויי. כזכור, ברירת המחדל בהענקת אופציות היא מיסוי פירותי (כלומר לפי המס השולי של העובד, המגיע עד 47%), בצירוף מס בריאות וביטוח לאומי. ואולם – מס הכנסה מאפשר לניצעים, במקרים מסוימים ותחת תנאים מסוימים, ליהנות ממיסוי מופחת (ומאירוע מס נדחה, מה שלא פחות חשוב!). נסביר פה להלן מי זכאי לכך, מתי, כמה ולמה ועוד מלל למכביר.ולעסק!
הבה נבין את הכלל – ולאחריו, נדבר על החריג.הכלל - מאחר שעובדים / נושאי משרה (לשם הקיצור נקרא להם מטה "ניצעים") מקבלים אופציות בחינם, שלא כנגד השקעת כספים אלא כנגד ביצוע עבודה (מה שנקרא, "יגיעה אישית") – הכלל המיסוי הרווח הוא שכל הטבה (ולא רק אופציות) הניתנת לאדם כנגד מתן שירותים או ביצוע עבודה יחויב במיסוי פירותי, ומועד אירוע המס הוא במועד הענקת ההטבה (כלומר מועד הענקת האופציות).אלא, שכדי להפוך תגמול באמצעות אופציות לכדאי - מס הכנסה ייצר, באמצעות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, חריגים לכלל במקרים המפורטים מטה – האופציות אכן יינתנו כנגד עבודה אבל אירוע המס יידחה למועד מימוש המניות (במקום ע"פ הכלל – מועד הענקת ההטבה, או האופציה), ושיעור המיסוי יכול, במקרים מסוימים, שיהיה מופחת משמעותית.ואלה המסלולים אותם מאפשר סעיף 102 לחברה לבחור לשם מיסוי הניצעים:
– הכנסתו של העובד תסווג במועד מכירת המניות כהכנסת עבודה החייבת בשיעור מס שולי ובדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. במועד זה תותר לחברה הוצאה לצרכי מס בגובה הכנסת העבודה (בכפוף לתנאים נוספים הקבועים בסעיף 102 לפקודה).
– חלק או כל הכנסתו של העובד יסווג במועד מכירת המניות כרווח הון החייב בשיעור מס של 25% (ללא דמי ביטוח לאומי ומס בריאות). לחברה לא תותר הוצאה לצרכי מס (בכפוף לתנאים נוספים הקבועים בסעיף 102 לפקודה).
(נסביר מה זה הנאמן הזה ומה תפקידו, למטה) לעומת שני אלה, כזכור, במקרה של הקצאת מניות סתם – אירוע המס יהיה במועד ההקצאה ושיעור המס יהיה פירותי.
עובדים של החברה (או חברה קשורה), נושאי משרה של החברה (כלומר מנכ"ל, סמנכ"לים ודירקטורים אף אם אינם עובדים אלא מעניקים לחברה או לחברה קשורה, באופן אישי (ולא באמצעות חברה), שירותים כנגד חשבונית) ומי שאינם בעלי שליטה (ע"פ פקודת מס הכנסה – מי שמחזיק ב10% או יותר ממניות החברה המעניקה את האופציות).מי שאינו כלול ברשימה לעיל – לא יכול ליהנות מהטבות המס של סעיף 102.
כפי שאתם בוודאי מבינים, המסלול הנבחר ביותר ע"י חברות הוא המסלול בו הניצעים מקבלים את הטבת המס המשמעותית ביותר – כלומר, "הקצאה עם נאמן במסלול רווח הון". אלא, שכדי ליהנות מהטבת המס הזו, חלה תקופת חסימה - מכירת המניות חייבת להתבצע לא לפני שנתיים ממועד הקצאת האופציות (ללא קשר למועד ההבשלה שלהן). מכירה טרם תום תקופת החסימה – תחויב כהכנסת עבודה (שולי, מס בריאות, ביטוח לאומי וכל הג'אז הזה). גם לכך יש חריגים – האירועים הבאים, גם אם מתבצעים לפני תום תקופת החסימה, יכול שלא יפגעו בזכות למיסוי מופחת: הורשה, מכירה במסגרת פירוק שאינו מרצון, מכירה במסגרת הליך חדלות פירעון, מכירה של כלל אחזקות העובדים במסגרת עסקת מכירה בה נמכרות לפחות 80% ממניות החברה לצד שלישי (כפוף לפרה רולינג מול מס הכנסה) ומקרים נוספים.במהלך תקופת החסימה, האופציות, וכן המניות שהוקצו מכוחן (ככל שהניצע מימש את האופציות), מוחזקות על ידי הנאמן ולא על ידי הניצע. הניצע אינו זכאי בתקופת החסימה ליהנות מזכויות כבעל מניות, ולמשל - אינו זכאי להשתתף בהצבעות באספה הכללית, לממש זכויות העומדות כדרך כלל לבעלי מניות (ולמשל זכות סירוב ראשונה, זכות הצטרפות למכירה, זכות מצרנות (Preemptive).
שיעור המס במסלול רווח הון בחברה פרטית – 25% בצירוף מס יסף (חפשו מה זה בגוגל).שיעור המס המסלול רווח הון בחברה נסחרת – רווח המכירה ימוסה ע"פ שני מרכיבים:- מרכיב הכנסת עבודה – ההפרש בין שווי המניה במועד הקצאתה (כלומר מועד מימוש האופציה) לבין מחיר המימוש (כזכור בחברה ציבורית שווי המניה ידוע בכל עת והוא השווי בו המניה נסחרת);- מרכיב רווח הון – עליית ערך המניה ממועד ההקצאה (כלומר מועד מימוש האופציה) עד מועד המכירה.
תכנית האופציות היא "הסכם אב" – נייר הכולל את התנאים הכלליים החלים על הענקת אופציות ע"י החברה, והיא מוגשת לאישור רשויות המס במועד אימוצה, כתנאי לתחולת ההטבות לפי סעיף 102. לכן – יש תכנית פשוט כי רשויות המס מחייבות קיומה של אחת כזו, והגשתה לרשויות.הדירקטוריון רשאי כמובן לחרוג מתנאי התכנית ולאשר הטבה כזו או אחרת לניצעים מעת לעת מעבר למה שמצוין בתכנית – אבל טוב יעשה הניצע אם יבדוק, טרם המיקוח על תנאי האופציות הניתנות לו, כי התנאים המיוחדים שלו אינם פוגעים בזכותו ליהנות משיעור המס המופחת. הפסיקה מתעדכנת מעת לעת, ואני יכול לפרט לכם כאן רשימה נאה (ארוכה, ומעצבנת) של תנאים בהסכם האופציה שעלולים, לטעמו של מס הכנסה, להפקיע את זכות הניצע למיסוי מופחת. כדי להבין לאיזה רזולוציות מגיעים כאן, דוגמא קטנה מני רבות (וחייכם לא היו חיים בלעדיה, אני יודע): למשל, תכניות אופציות סטנדרטית קובעת שבמקרה שניצע סיים את עבודתו בחברה, עליו לממש את האופציות שבשלו תוך לא יותר מ-90 ימים ממועד סיום העבודה, או שאופציות אלה פוקעות ולא ניתנות יותר למימוש.מטבע הדברים, זהו סעיף שניצעים מרבים להתמקח עליו – אם לאופציות יש מחיר מימוש, אף אחד לא מזדרז לרשום לטובת החברה שיק עם מחיר המימוש ללא אירוע אקזיט באופק – זה לא שיש לנו כסף מיותר. אלא, שמס הכנסה הביע דעתו, שתקופה ארוכה יותר למימוש עשויה לפגוע בזכאות הניצע להטבות ע"פ סעיף 102.
הארכתי די; אני עדיין מתלבט על מה אכתוב לכם בפוסט הבא בסדרה – אפשר שנרחיב על הנושא עוד קצת או שנדבר על החברה קרוב של תגמול הקצאת אופציות והוא – מנגנון הבשלה הפוכה (Reverse Vesting). כך או כך, בפוסט הבא תדעו.
הפוסט עניין אתכם? הישארו מעודכנים; ניתן להירשם לרשימת התפוצה של המברג כאן.
אני הכי טוב במה שאני עושה. רוצים שהמברג יחשוב גם למענכם? כתבו לי: eitan@eislaw.co.il;
או בווצאפ - +972-52-5903675.